ו' תשרי תשפ"ו
יום הכיפורים אסור בתשמיש המטה (י"א מדרבנן וי"א מדאורייתא), וכן אסורים בנגיעה בין ביום ובין בלילה (שו"ע מג"א ושא"פ), ויש להפריד המיטות (מחצה"ש ומ"ב) ובשעת דחק גדולה נראה שניתן לסמוך על המקילים (אלף המגן) לישון בשתי מיטות צמודות וכל אחד בשמיכה שלו (כפשט לשון ההג' מרדכי והשו"ע שהאיסור "במטה אחת"), וכן אסורים בכל בשאר ההרחקות כימי נדה כמו איסור הסתכלות במקומות המכוסים (מג"א מחצה"ש ומ"ב), וכן לא ירבו בדיבור (מג"א מ"ב ועוד).
יש שמקילים במגע והושטה ביום (ט"ז וערוה"ש), ואף שרוב הפוסקים מחמירים (מג"א מ"ב בא"ח כה"ח ועוד), אם יש צורך ליגע כגון שהאשה חולה קצת יש להקל (אלף המגן), והוא הדין יולדת (כך נראה). לדעת הבן איש חי ב"איזה צורך" יש להקל במגע ביום (בא"ח וילך סקט"ו ), ומשמעות לשונו להקל ברמת הצורך הנדרש בשביל להקל (נראה), ויש שביארו כוונתו ו'הפוסקים הספרדים' - "כשיש צורך מסוים בכך" כגון שצריכים שניהם יחד לטפל בתינוק (הרב הררי בשם הגר"א נבנצל), ולדעת הרב עובדיה "במקום צורך מותר ביום להושיט או נגיעה שאינה של חיבה" (ילקו"י).