מטריצת ניהול הזמן: הרביע השני

פסח תשפ"ו

מעבדות של 'דחוף' לחירות של 'חשוב'

"אתה יכול להקדיש שעות מזמנך להכנת חומר כלשהו, אתה מתלבש, וטורח להגיע למשרדו של פלוני כדי לדון איתו בסוגיה מסוימת, אבל אם הטלפון מצלצל במשרדו בעת שאתה נמצא שם, יזכה בדרך כלל הטלפון לעדיפות על פניך" (סטיבן קובי). 

כתב הרמח"ל במסילת ישרים (פרק ב') 'עצת פרעה הרשע שאמר "תכבד העבודה" וכו' שהיה מתכוין שלא להניח להם ריוח כלל לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות בכח התמדת העבודה הבלתי מפסקת.. הוא מה שהנביא חגי צווח ואומר "שימו לבבכם על דרכיכם"'.

בפסח אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, אבל ביומיום האישי, יש מאיתנו שמשועבדים ל"פרעה" מודרני – הדחיפות - אנו רצים מ"כיבוי שריפה" אחד למשנהו, מיזמים המחייבים עמידה בזמנים, הודעת ווטסאפ בהולה, לסידורים של הרגע האחרון. פרעה לא רק העביד, הוא יצר סטרס; הוא הבין שאם אדם עסוק כל הזמן ב"דחוף", בלחץ של ה"כאן ועכשיו", הוא מאבד את היכולת לחשוב, להרגיש ולבחור - הוא מאבד את הדעת. 

סטיבן קובי בהרגל השלישי בספרו 'שבעת ההרגלים של אנשים אפקטביים במיוחד', מחלק את הזמן שלנו לארבעה רבעים. לדבריו, בעוד שרובנו כלואים ב"רביע 1" ('דחוף וחשוב': כיבוי שריפות, משברים, עמידה בלוח זמנים) או ב"רביע 3" ('דחוף ולא חשוב': שיחות טלפון, הודעות ווטסאפ, בקשות "דחופות" של אחרים), ו"לפעמים" מבלים לא מעט זמן ב"רביע 4" ('לא דחוף ולא חשוב': גלילה מרובה ברשתות, צפייה בטלוויזיה, עיסוק בטפל); האפקטיביות האמיתית נמצאת ברביע 2: דברים שהם חשובים מאוד אך לא דחופים - 

אלו הדברים שאין להם "דד-ליין" חיצוני, ולכן קל לדחות אותם (כמעט תמיד..): 

• העצמה ופיתוח יכולות וכלים אישיים
• בנייה ושכלול מערכות יחסים חברותיים משפחתיים ואינטימיים
• אופק מקצועי: תכנון ושדרוג העסק / המקצוע שלנו בראייה קדימה
• תכנון פנאי מרענן
• חשביבה וכתיבה של חזון אישי  

העבדות של ימינו היא הריצה המטורפת בין רביע 1 (כיבוי שריפות) לרביע 3 (הפרעות דחופות), כשאנחנו נדחקים ונשחקים שם, אנחנו בורחים לרביע 4 (גלילה בטלפון) כדי "לנוח", אבל זו מנוחה שלרוב אינה בונה - רביע 2 הוא החירות האמיתית - זהו המקום שבו השכל הופך לריבון על הרגש והדחף האימפולסיבי, זה המקום שבו אנחנו "שמים דעת"; בדיוק מה שפרעה ניסה למנוע מאיתנו - פרעה ידע שאם נהיה עסוקים רק בלבנים ובתבן (רביעים 1 ו3), לעולם לא יהיה לנו פנאי לחלום על ארץ מובטחת (רביע 2). 

לדברי קובי, ההרגל השלישי "קבע לך סדר קדימויות" שבליבו 'מטריצת ניהול הזמן' (בתמונה), מביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הרצון הפנימי והעצמאי של האדם (ואפשר להאריך כאן מכמה פסקאות ברב קוק); ויכול להקיף כמה תחומים מחייו של האדם במקביל: מפיתוח אישי, הורות, בעל מקצוע ויו"ר עמותת התנדבות. 

גם בהקשר הזוגי, אנו נוטים להשקיע רק כשיש "שריפה" (רביע 1, דחוף וחשוב), או לתכנן את מערך היציאה בבוקר (רביע 3, הדחוף, אבל לא בונה במיוחד את החיבור) - חירות זוגית היא להחליט שמשקיעים בקשר גם כשהכל שקט - 10 דקות של שיחה רגשית אינטימית בערב או בילוי זוגי מושקע, הן "רביע 2" קלאסי – זה לא דחוף, אף אחד לא ימות אם לא נעשה את זה היום, אבל זה הדבר שימנע את המשברון של מחר ויהפוך את הבית מעבדות ל'הרגלים' – לחירות של קירבה חיבור ואהבה. 

גם בימים אלו, בין הנקיונות והסידורים והכנת ליל הסדר, ניתן לחלק את שלל המטלות לארבעת רבעים אלו, ולראות ישועות:) 

פסח כשר ושמח של חירות וצמיחה!