חמש שפות של התנצלות

מודל "חמש שפות ההתנצלות"

ערב יום כיפור תשפ"ו

לפי ספר רב המכר העולמי 'חמש שפות של אהבה', אחד האתגרים הגדולים ביותר בבניית וחיזוק קשר, הוא שימוש בשפת אהבה (מילים, מתנות וכו') המתאימה למקבל. 

כתב ר' יוסף קארו (שו"ע או"ח תרו,א; ע"פ משנה וגמרא) "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו.. ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם שנייה ושלישית"; כלומר, החובה של הפוגע אינה לבקש סליחה גרידא, אלא לוודא שהצד הנפגע מתפייס. 

נראה שהכלים של גארי צ'פמן, מחבר הספר "חמש שפות של אהבה", אנתרופולוג ויועץ זוגיות מפורסם בארה"ב, משלימים ומרחיבים רעיון זה. 

צ'פמן טוען כאמור כי חלק גדול מהקשיים במערכות יחסים נובעים מתקשורת שגויה; כדי להגיע ללב של אדם אחר עלינו לדבר בשפה שלו; ובנוסף, כדי שסליחה תהיה כנה ומשמעותית, לדבריו, עליה להיאמר בשפת ההתנצלות שמדברת ללב של הנפגע, וכך גם כשמישהו מתנצל בשפה שונה משלך, ייתכן שתרגיש שההתנצלות אינה כנה או אינה מליאה; לכן, עלינו לזהות את "שפת ההתנצלות" של הצד השני ולפעול לפיה. 

אם כן, אילו שאלות שווה לשאול את עצמנו: באיזו שפת פיוס אני משתמש בדרך כלל? באיזו שפה אני זקוק שיבקשו ממני סליחה? ובעיקר - מהי שפת הפיוס של היקרים לי? (ומה ניסיתי בעבר שלא עבד?) 

אולי תשובה לשאלות הללו, תכיל בתוכה תשובה לחידה, איך בן / בת זוג יכול לטעון "לא ביקשת סליחה על.." אף שלא עברו רגעים ארוכים מאז בקשת הסליחה (אך בקשת הסליחה הייתה בתאילנדית), וגם תשובות לשאלות נוספות, כמו, איך בכל זאת אצליח לפייס את החברה אף שניסיתי בעבר, ומדוע כל כך קשה לי לסלוח לחבר אף שהתנצל כבר פעמיים. 

ניתן לכאורה למנות שפות רבות של פיוס, חלקן אולי אף משולבות מחווה קטנה, פתק, ועוד, אך צ'פמן תיחם אותן למודל של "חמש שפות ההתנצלות":   

1. הבעת חרטה: "אני מצטער" "סליחה מקרב לב" - הודאה רגשית בכאב שנגרם. איך נזהה את מי שצריך שפה זו – אם רוצה לשמוע הכרה בכאב שנגרם, לפני כל דבר אחר; אם מנסים לתקן או להסביר, הם אומרים לעתים "אתה לא מבין עד כמה זה פגע בי". 

2. לקיחת אחריות: "טעיתי" "לא הייתי בסדר" - הודאה מפורשת באשמה; אנשים שדוברים בשפה זו חשוב להם לשמוע את זה, ו'הבעת חרטה' לא מספיקה להם ויכולים אף לראות בזה 'התחמקות מאחריות'; ניתן לזהות אנשים אלו כמו בתגובה "אמרת סליחה אבל לא התכוונת!". 

3. פיצוי: "איך אני יכול לפצות אותך?" - פעולה מתקנת, 'שכחתי לתלות את הכביסה אע"פ שביקשת, אולי אני אנקה הערב את הבית?' – גם כאן יש אנשים שזה חשוב להם לשמוע את זה. הם עשויים לשאול: "אז מה תעשה עכשיו כדי לתקן את זה?" 

4. הבטחה לשינוי: "אשתדל לא לעשות זאת שוב" - 'אני עכשיו שם לי תזכורת קבועה בפלאפון ל..'. הם זקוקים לביטחון שזה לא יקרה שוב; לרוב הם ירצו לשמוע תוכנית פעולה, ולא רק מילים. 

5. בקשת סליחה: "האם אתה מוכן לסלוח לי?" - מתן הכוח לנפגע להחליט האם לסלוח, הוא רוצה להרגיש בעל שליטה על התהליך, עבור סוג אנשים זה, זה שיא רגשי שמראה שההתנצלות הגיעה לשיאה; בקשה זו אינה קלה, היא משאירה את 'ההחלטה' על עתיד היחסים בידיו של הנפגע ואת המבקש חשוף לפחד מדחייה, וכאן על הצד הנפגע ובעל שפה זו להעריך ולהוקיר את הסליחה ולא להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו. 

נדמה שישנן הרבה יותר מ5 שפות, ולא זו בלבד, כל שפה יכולה להישמע אחרת באמצעות שפת הגוף, טון דיבור, מבט בעיניים, ואולי גם מגע. כשאדם נפגע מאיתנו, הוא אינו זקוק למילים שאנו יודעים לומר, אלא למילים שהוא מבקש לשמוע. 

ניתן להפוך את החיפוש אחר "שפת הפיוס" של יקירינו למשימה של הקשבה ואהבה, כי בסופו של דבר, אהבה, כמו סליחה, היא לא רק מה שאנחנו נותנים, אלא מה שהאחר באמת מצליח לקבל. 

גם כלפי עצמנו, יכול להיות שאם אני מתקשה לקבל "סליחה" של שותף לקשר וממילא לא מצליח "לעבור הלאה", נובע מכך שהוא התנצל בשפה שלא מדברת אליי, ושמא, אם אפנה את תשומת ליבו לכך בעדינות, בכנות ובאווירה טובה, ואשתף אותו באופן רגוע בשפה שדווקא כן נוגעת ללבי, הוא יוכל לבקש את הסליחה בצורה שתקרב בינינו ותעזור לי באמת להרגיש פיוס ולב. 

כשנלמד לדבר את שפת הלב של היקרים לנו, נגלה שהסליחה לא רק מחברת מחדש, אלא גם מעמיקה את הקשר ומעניקה לו עומק חדש, ואולי זהו סוד הסליחה – לא להסתפק במילים, אלא להקשיב, לזהות ולפעול בדרך שנוגעת באמת בלב השני; שם מתחיל הריפוי, ושם מתעצמת מחדש הקירבה. 

# סליחה איננה נוסחה, אלא מסע משותף אל הלב של מי שנפגע, 'יחזור וילך פעם שנייה ושלישית' # 

נדמה שגם הרווחנו פשט בהלכה; הפוסקים והמשנה ברורה על גבי השו"ע (שם) מביאים בשם המהרי"ל, אחד מהראשונים, שכתב בזה הלשון "וצריך לפייסו בכל פעם במין ריצוי אחר (!)". 

אגב, תיחום שפות ההתנצלות לחמש סוגים, מזכיר (לי) את חלקי התשובה [בין אדם למקום] לפי הרמב"ם: חרטה, הכרת החטא, עזיבת החטא, קבלה לעתיד ווידוי; סודרו בסדר זה, על מנת שייקל, בעיני מי שיירצה בכך, כמובן, להקבילם ל5 השפות הנ"ל, ושמא בתשובה שלנו לפני רבש"ע צריכים אנו להביע סליחה בכל האופנים, תשובה "גמורה".

וייתכן, שהאימון בזיהוי שפות הפיוס של יקירנו הוא גם שיעור עמוק ביכולתנו להתקרב באמת – אל הזולת, אל עצמנו, ואל הקב"ה.